לכתוב ספר זה סיוט. באמת. אני יודע.
אבל לא בהתחלה, כמובן.
בהתחלה אתה כותב בתחושת ביטחון והתלהבות של ילד, המקלדת נשחקת מרוב הקלדה, האצבעות שלך מרחפות מעליה ונוגעות כמו להקת ציפורים נודדות, אתה מסיים יום כתיבה של כמה שעות והדבר היחיד שיש לך בראש זה כמה מעצבנים החיים שמכריחים אותך לקום מהכיסא. אתה קם לפני השעון המעורר וחוזר למחשב. אתה מתהלך בעולם וכל שיחה שאתה שומע או חלק ממנה הופכת לדיאלוג אפשרי, המחשבות שלך רק שם, אתה חולם על זה, אתה חי את זה.
ואז אתה נתקע.
פתאום לא ברור לך מה הסיפור פה בכלל. פתאום האצבעות שלך כבר לא להקת ציפורים נודדות
מעל המקלדת אלא גוש סלעים שאתה יודע שלא יזוז יותר לעולם.
וכשאתה נתקע – עולים כל הקולות האלה של: מה אני עושה בכלל? באיזה סרט אני חי? אני כל כך לא מוכשר כמו שאני חושב.
ואת מי זה מעניין בכלל? אפילו את הפוסטים שלי אנשים לא קוראים, אז ספר?
ומה אמא תגיד אם היא תקרא את זה? איזה פרצוף יהיה לי מולה? והחבר הכי טוב? והבת זוג? לא לא. אין מצב. אין מצב.
כנראה אני צריך להניח את זה לקצת.
אתה אומר לעצמך שתחזור לזה מתישהו, שאתה עוד לא מוכן, או שהתקופה תהיה פחות עמוסה,
שיהיה יותר זמן, כסף, ולמי יש ראש לזה בכלל עם כל מה שקורה סביבנו?
אני יודע.
אני יודע כי עברתי את זה.
אני יודע כי אני עובר את זה בכל פעם שאני כותב ספר.
אני יודע כי זה יקרה בכל פעם מחדש.
ואני כאן כדי לעזור עם זה.
ואגב, גם אם זה הדבר שאתה הכי רוצה בעולם אבל אין לך מושג איך ומאיפה להתחיל,
גם אם זה בוער בך אבל רק מלראות את ערימת הספרים על המדף שלך אתה נחרד, אני כאן.
אני כאן כדי לעזור לפתח את העלילה, לקרוא בין השורות, להבין את הלב של הסיפור, של הגיבור, שלך.
אני כאן כדי לתמוך ולעזור, רגשית ומקצועית (שבדרך כלל באים ביחד).
אני כאן כדי להזכיר לך שהדבר הכי קשה בחלומות זה שאין אף אחד בצד השני שמחכה לך.
אין מישהו שיתקשר יום אחד ויגיד: ״הלו? מה קורה? מה עם הספר שרצית לכתוב? בעבודה? יופי, כי כולם מחכים!״
אני כאן כדי להזכיר לך שבחלומות זה רק אתה נגד עצמך. רק אתה.
ואני כאן כדי להזכיר שזה הדבר הכי יפה בעולם.
או כמו שאמר דיוויד פוסטר וואלאס: ״אם מתעלמים מהגירודים בגוף, המחשבות האובדניות,
הרצון למות ארבע פעמים בשבוע, ההתמכרות לקפה, החוסר התמידי בכסף וההרגשה שכל אחד היה
עושה את העבודה שלך טוב יותר ממך – כתיבת ספרים היא הדבר הטוב ביותר שעשיתי בחיי.״
אז אהלן, אני נמרוד ואני סופר ומנחה סדנאות כתיבה וליווי כותבים.
בתהליך שנעשה ביחד נעבוד צמוד מהמילה הראשונה ועד התמונה שלך עם הספר.
אנחנו ניפגש לקפה או בזום אחת לשבוע לשיחת עריכה. נעבוד על הטקסט ביחד,
נחליף מיילים כל הזמן, מחשבות, כפכופים, הכול, ובגדול – נעשה את זה ביחד.
אני גם אלווה אותך בכל מה שקורה אחרי שמסיימים לכתוב: מעריכה ספרותית ולשונית להגהה ועימוד
ועיצוב הכריכה ובית דפוס והפצה ועם איזו חברת משלוחים כדאי לעבוד ומאיפה מזמינים קרטוני אריזה.
אז יאללה.